זכויות רפואיות לבעלי הפרעות אישיות

לאנשים הסובלים מהפרעות אישיות ומהפרעות פסיכיאטריות, עלולות להיות השפעות בלתי הפיכות על תפקודו של מי שלוקה בהן.

עפ"י מחקרים שונים שנעשו בנושא, אחוז הילדים בנוער הסובל מסימפטומים של הפרעה פסיכיאטרית הגורמת להם למצוקה ומפריעה לתפקוד זהה גם בשיעור דומה אצל מבוגרים בישראל.

הפרעות האישיות הינן למעשה דפוסי אישיות קבועים בעלי הקצנה או פיתוח תכונות המקשות תפקוד נורמאלי ואף קושי בהתנהלות היומיומית עד כדי תלות וצורך בהשגחה

גורמי סיכון ודרכי טיפול בחולים בעלי הפרעות אישיות

כיום מקובל לומר כי הגורמים להפרעות האישיות שונות מאוד זו מזו באופן בו הן מתבטאות ועל כן גם הגורמים להיווצרותם שונים מאוד.

למרות זאת, בקרב המחקר הרפואי מקובל כי ההפרעות מושפעות באופן ישיר מגורמים ביולוגיים גנטיים יחד עם שילוב גורמים פסיכו סוציאליים. כמו כן ההתנהגויות בין אישיות בגיל הילדות קשורים בהופעת ההפרעות.

הטיפול הרחב כיום בהפרעות הינו בדרך כלל ארוך טווח הכולל אלמנטים טיפוליים רב תחומיים. הטיפולים יכולים לעזור לשנות דפוסי התנהגות ושיפור בהיבטים רגשיים ובין אישיים. רוב הטיפולים כיום כוללים טיפולים פסיכותרפיים המשלבים טיפול תרופתי המותאם לכל סוג הפרעה.

המצב הקיים בישראל כיום הינו כי אנשים רבים, ילדים ובוגרים אשר סובלים מהפרעות אישיות שונות, אינם מודעים, הן עצמם והן  משפחותיהם, לזכויות המוקנות להם מכוח החוק. גם במידה והם מודעים לכך, לא תמיד יש בהם את הכוחות והמשאבים לנצל זאת.

בנוסף לכל אלו, נחקקו מס' חוקים  עבור זכויות בעלי ההפרעות וחולי הנפש בכלל חוקים אלו מפורטים בעיקר בחוק טיפול בחולי נפש, ובחוקים פרטניים יותר כמו חוק אשפוז במוסד פסיכיאטרי וחוקי אשפוז כפוי.

ההסדר החוקי כיום לטיפול במטופלים בעלי הפרעות אישיות ומחלות נפש

כיום האחריות למתן השירותים הרפואיים והטיפולים לחולי נפש מצוי בידי מערכת הבריאות הציבורית.

הטיפול מתחלק באופן כללי בין טיפול קהילתי-דהיינו מרפאות ציבוריות לבריאות הנפש תוך נתינת טיפולים נפשיים פרטניים. במקרה הצורך אף מוצאים מסגרות מגורים חלופיות מתאימות.

הסוג השני של הטיפול המוענק הינו טיפול במהלך האשפוז במוסד הפסיכיאטרי או אשפוז במחלקה פסיכיאטרית בבתי חולים. אם החולה זקוק לאשפוז פסיכיאטרי, מימון עלות האשפוז יהיה על המדינה בהתאם לחוק הטיפול בחולי נפש.

זכויות בעלי הפרעת אישיות בביטוח הלאומי

אדם שהינו חולה פסיכיאטרי זכאי להגיש בקשה אל המוסד לביטוח לאומי לשם קבלת קצבת נכות כללית. החוק דורש רף מינימאלי של 40 אחוזי נכות לשם קבלת הקצבה.

במידה והאדם הינו מעל גיל 18 דהיינו בגיר – הוא יהיה זכאי לפנות בנוסף אל וועדת השיקום של המוסד לביטוח לאומי לשם קביעת הזכאות בתכנית השיקום. לשם קבלת הזכאות יש להציג חוות דעת פסיכיאטרית שתתמוך כי הנכות הנפשית משליכה באופן ישיר על ההזדקקות לשירותי השיקום.

על פי תקנות הביטוח הלאומי בכל הנוגע לקביעת הזכאות ושיעור הקצבה לעניין מחלות נפש, ישנם הגדרות מרכזיות המבדילות להפרעות פסיכוטיות כדוגמת הפרעות קשות כמו תסמונות פסיכוטיות, סכיזופרניה ועוד.

מולם עומדות תקנות המשתייכות לאנשים המבקשים זכאות קצבה בגין הפרעות פסיכו-נוירוטיות. תחת הגדרות אלו נמצאות הפרעות ובעיות במצבי הרוח כמוה פרעות חרדה או פוסט טראומה.

תחת משפחת הפרעות אלו התקנות נוקשות יותר ודורשות הגדרה לגבי חומרת ההגבלה. כך למשל במקרים של רמות נכות גבוהות – יש להוכיח מעבר לסימנים של אי התאמה מבחינה סוציאלית או הגבלות על כושר העבודה, גם נתונים קליניים התומכים בכך.

חשוב לומר שלעניין קבלת קצבת הנכות הכללית אין צורך להוכיח את גורם הנכות אלא להוכיח כי הנכות הנפשית פוגעת בלמעלה מ50% מיכולת ההכנסה של המבקש.

דנה איתן זכויות רפואיות

דנה איתן זכויות רפואיות

דנה איתן, מייסדת ומנהלת המרכז לזכויות רפואיות. מנהלת פורומים מקצועיים, בונה השתלמויות ומשתתפת בכנסים. המרכז פתוח לכל אחד ואחת, מוזמנים לפנות אלינו.

כתבות נוספות:

התקשרו עכשיו! דילוג לתוכן