דמי הפגיעה הינם פיצויים המשולמים על ידי המוסד לביטוח לאומי לעצמאי או לשכיר שאינו מסוגל לעבוד, או בכל עבודה אחרת, בשל תאונת עבודה או מחלת מקצוע. דמי הפגיעה מהווים פיצוי חלקי לנפגע העבודה, עבור אבדן הכנסה בימים בהם לא היה מסוגל לעבוד, ותקופת הזכאות להם מוגבלת ל-13 שבועות (91 ימים).
בכך הם מובחנים מקצבת נכות או ממענק נכות לנפגע עבודה, המהווים פיצוי עבור נזק המשתרע אל מעבר לתקופת הזכאות לדמי הפגיעה, או בשל נכות צמיתה.
הגשת התביעה לקבלת דמי פגיעה
על מנת לקבל דמי פגיעה, יש למלא ולהגיש למוסד לביטוח לאומי טופס "תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה לעבודה".
לתביעה יש לצרף "תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה"
תעודה זו היא למעשה אישור מחלה מיוחד לנפגע עבודה ובלעדיה, המוסד לביטוח לאומי לא ידון בתביעה. על מנת לקבל את התעודה, יש לפנות למחלקת תאונות עבודה בקופת החולים, בצירוף טופס הפנייה לטיפול רפואי לשכיר (בל/250) או הפנייה לטיפול רפואי לעצמאי (בל/283).
עוד יש לצרף לתביעה טופס ויתור על סודיות רפואית ומכתב מהמעביד, המאשר את הפגיעה ואת גובה שכרו של הנפגע בשלושת החודשים שקדמו לה.
יש להגיש את התביעה בתוך תקופה של שנה מהיום שבו הנפגע לא היה מסוגל לעבוד – הגשת תביעה במועד מאוחר יותר עלולה לפגוע בזכאות לגמלה ובסכום הגמלה שישולם.
תנאי הזכאות לדמי פגיעה
ראשית, על הפגיעה להיות מוכרת על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה או כמחלת מקצוע. תאונת עבודה היא תאונה שיש לה קשר סיבתי לעבודה ושהתרחשה, בין היתר, בנסיבות הבאות:
- תוך כדי ועקב העבודה.
- בדרך מהבית לעבודה או מהעבודה בחזרה הביתה.
- בנסיבות בהן העובד פעל מטעם המעביד או במסגרת תפקידו, כגון שליחות או פגישה מחוץ למקום העבודה.
- במהלך השתתפות בקורס או הכשרה מקצועית, שאושרו בתקנות הביטוח הלאומי.
- בתנאים מסוימים, יוכרו גם תאונות שאירעו במהלך טיול, יום כיף, יום גיבוש או יום ספורט, שנערכו במסגרת העבודה.
על החלטה שלא להכיר בתאונה כתאונת עבודה (או במחלה כמחלת מקצוע) רשאי הנפגע לערער באמצעות הגשת תביעה לבית הדין לעבודה. שנית, יש להראות שכתוצאה מהתאונה, העובד איבד יכולת לעסוק בעבודתו הקודמת או מעבודתו הנוכחית אשר הותאמה לו בעקבות מצבו.
עניין זה מוכח באמצעות התעודה הרפואית לנפגע עבודה, החתומה על ידי הרופא המטפל, בה נמנית התקופה בה הנפגע איננו כשיר לעבוד. נפגע שעל פי האישור הרפואי מצוי באי כושר חלקי לעבוד יקבל דמי פגיעה מופחתים.
שלישית, דמי הפגיעה ישולמו לנפגע שלא עבד בפועל, כתוצאה מהפגיעה בעבודה. נפגע שעבד באופן חלקי במהלך תקופת הזכאות, כפי שהיא נקובה בתעודת אי הכושר, יזכה לדמי פגיעה מופחתים. נפגע שעבד באופן מלא במהלך התקופה לא יזכה לדמי פגיעה כלל.
אופן חישוב סכום דמי הפגיעה
- הנוסחה לחישוב דמי הפגיעה עבור כל יום של אי כושר: 75% מההכנסה החייבת בדמי ביטוח בשלושת החודשים שקדמו לחודש בו התרחשה הפגיעה, חלקי 90.
- הסכום המקסימאלי עומד על 1,059.38 ₪ ליום (נכון ליום 1.1.12).
- מהסכום שישולם, ינוכו מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.
- שכר הבסיס לחישוב דמי הפגיעה, עבור נפגע שהוא שכיר, כולל שכר עבור שעות נוספות, פרמיות ומענקים, כגון משכורת 13, דמי הבראה ותקציב לביגוד.
- דמי הפגיעה עבור נפגע שהוא עצמאי יחושבו על בסיס הכנסותיו בשנת המס השוטפת.
- דמי הפגיעה עבור נפגע שהוא גם שכיר וגם עצמאי יחושבו על בסיס שכרו הכולל (בתנאי שהיה רשום כעצמאי במוסד לביטוח לאומי ושילם בזמן את דמי הביטוח).