אחד מהפחדים העיקריים, הקיימים אצל מרבית האנשים, הוא הפחד מתאונה פתאומית או מחלה קשה, אשר תופיע באופן פתאומי וללא הודעה מוקדמת, ותפגע קשות באיכות החיים שלנו וביכולת להתנהלות עצמאית במהלך חיי היום יום. כמובן שגם האלמנט הכספי אינו נפקד, כאשר התדרדרות משמעותית במצב הרפואי עלולה לגרור נזק ממשי לכושר השתכרותו של האדם, ואף להביאו לחיי עוני ולפת לחם.
מסיבה זו, ובשל הרצון להבטיח כי בעת צרה, יוכלו ליהנות מתנאי קיום בסיסיים, ישראלים רבים בוחרים לבטח עצמם באופן פרטי באחת מחברות הביטוח בישראל, וזאת בביטוח ספציפי המגן מפני אובדן כושר עבודה. בהתאם לתנאי הביטוח, הזוכה לפיקוח ממשלתי, חברת הביטוח תפצה באופן מתמשך את הנפגע בגין אובדן הכנסתו, וזאת כל עוד הוכח כי ההתדרדרות במצבו הרפואי אכן פגעה במידה מהותית בכושר עבודתו.
כיצד קובעים מתי התדרדרות רפואית משמעה פגיעה בכושר עבודתו של הנפגע?
מטבע הדברים, מרבית האנשים הולכים מדי יום למקום עבודתם על מנת ליהנות מהמשכורת בסוף החודש, ולא בשל אהבה עמוקה לעבודה. ברור אם כן, שלא מעט אנשים היו שמחים ליהנות מ"פטור" מתמשך מהצורך לעבוד, ובמיוחד שפטור זה מלווה בתשלום חודשי קבוע לו זכאי העובד לשעבר, משעה שהוכר כמי שכושר עבודתו נפגע באופן משמעותי.
מסיבה זו, ועל מנת שאדם מסוים יוכר כזכאי לפדיון פוליסת ביטוח בגין אובדן כושר עבודה, עליו בראש ובראשונה להוכיח בפני חברת הביטוח כי מצבו הרפואי, או הנפשי, אינו מאפשר לו להמשיך ולעסוק בעבודתו, או בכל סוג של עבודה, כתלות בתנאי הפוליסה עליה חתם מול החברה. לצורך כך, על המבקש להתייצב בפני רופא המתמחה באופן ספציפי בסוגיה זו, המוכר בשם "רופא תעסוקתי".
יצוין גם, כי בנוסף לחברות הביטוח הפרטיות, גם המוסד לביטוח לאומי מעניק סיוע כספי מסוים לתושבי ישראל בגיל העבודה אשר איבדו את כושר עבודתם כתוצאה מתאונה או ממחלה קשה. גם במסגרת הפנייה לגורמי המוסד, המבקש נדרש לעבור בדיקה מטעם רופא תעסוקתי, וכפי שנקבע במפורש בנהלי המוסד לביטוח לאומי.
מיהו הרופא התעסוקתי ומהי חשיבותו במסגרת ההליך?
הרופא התעסוקתי, כנגזר משמו, הוא בראש ובראשונה "רופא", אשר סיים בהצלחה לימודי רפואה, ומחזיק ברישיון רופא בתוקף.
יחד עם זאת, ולאחר תום לימודי הרפואה הכלליים, הרופא התעסוקתי פונה להתמחות במגוון רחב של נושאים, אשר מתקשרים לשוק העבודה המודרני. בין נושאים אלו ניתן למנות הכרת מחלות תעשייתיות נפוצות, השתלמות בהוראות החוק ודיני העבודה הרלוונטיים, הבנת והערכת סיכונים סביבתיים ועוד.
הכשרתו המקצועית של הרופא התעסוקתי נועדה בראש ובראשונה על מנת לאפשר לו, בעת שניצב בפניו מטופל הטוען לאובדן כושר עבודה, לבחון בפרוטרוט את מצבו הרפואי, ובעקבות זאת לקבוע האם מצבו הרפואי אכן פוגע בכושר עבודתו, ובמידה וכן – באיזו מידה.
יש להדגיש בהקשר זה, כי לא כל פגיעה רפואית אכן תוגדר באופן מיידי כ"פגיעה חמורה בכושר עבודה". ישנם מקרים, ולדוגמא אדם המועסק ככותב תוכן, שבהם פגיעה ברגלו אינה מקשה במידה משמעותית על יכולתו להשתכר מעבודה. לעומת זאת, מבחינת אדם המועסק כפועל בניין, פגיעה בכושר הליכתו אכן צפויה להוות עילה להכרה בו כנפגע כושר עבודה.
חשוב לזכור, כי מסקנותיו של הרופא התעסוקתי הן לרוב בעלות משמעות עליונה במסגרת הליך קביעת זכאותו של הנפגע ליהנות מפיצוי כספי מטעם חברות הביטוח או מטעם המוסד לביטוח לאומי. מסיבה זו, חשוב כי הנפגע ייקח ברצינות מלאה את הבדיקה, ויציג בפני הרופא התעסוקתי את מלוא המסמכים הרפואיים הרלוונטיים.
ראו גם:
