פרקינסון הוכרה כמחלת עבודה

בדרך כלל, כשחושבים על מחלות עבודה, עולים לנגד עינינו תרחישים כמו פגיעה בשלד ובשרירים, מחלות שונות בעור, פגיעה בכושר השמיעה, מחלות נשימה או אפילו סרטן. אלא שפסק דין תקדימי, שהתקבל לפני מספר חודשים בבית הדין לעבודה, משנה את חוקי המשחק, ולו מכיוון שהוא הראשון שהגדיר את הפרקינסון, אחת המחלות המורכבות ביותר הידועות כיום, כמחלת עבודה.

על התביעה, וטיעוני הנגד

התביעה האמורה הייתה של מנהל תחנת כוח במפעל "נילית" אשר במגדל העמק. האחרון טען כי עקב חשיפתו הממושכת, במסגרת עבודתו, לרעלים ולחומרים מסוכנים אחרים, התפתחה אצלו המחלה. אותו אדם, שהועסק באותו מקום מזה 34 שנה, לקה במחלה, ובעקבות כך הפסיק, לפני כחמש שנים, את עבודתו במפעל.

התסמינים הבריאותיים אשר התפתחו אצלו, פועל יוצא של המחלה, הם הפרעות מוטוריות, הפיכת שרירי הגוף לנוקשים, רעידות בלתי רצוניות ועוד. חשוב להדגיש, בנקודה הזו, שאחד המאפיינים של המחלה הוא שלא רק שאין לה מרפא, אלא גם שהסיבות המביאות לה אינן ידועות לאשורן. ועדיין, אחת ההנחות המרכזיות כיום היא שחשיפה ממושכת לרעלים, מסוגים שונים, עלולה להגביר את הסיכויים לחלות במחלה. זאת בדיוק הייתה הטענה של התובע.

החולה פנה למוסד הביטוח הלאומי, לצורך קבלת הפיצויים הנדרשים עקב מחלת עבודה, אך נענה בשלילה. הסיבה לכך היא שבאופן מסורתי, מוסד הביטוח הלאומי לא מכיר במחלות שנגרמו עקב נסיבות או תנאים במקום העבודה כמחלת מקצוע. "לא הוכח קיום אירוע תאונתי", נשלח לו במכתב בשלהי 2011, "מחלתך התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי שאינו קשור בתנאי העבודה". במילים אחרות, נטען כי אין קשר בין הפרקינסון לבין תנאי העבודה. ואכן, גם במקרים קודמים, בהם הוגשו תביעות להכרתה של הפרקינסון כמחלת עבודה, תשובת הביטוח הלאומי הייתה תמיד שלילית.

ההחלטה: פרקינסון מוכרת כמחלת עבודה

אולם, בכך לא תם הסיפור. האיש, באמצעות עורך דינו, פנה לבית הדין האזורי לעבודה בנצרת, וערער על החלטתו של המוסד לביטוח לאומי. אחד הטיעונים שהועלו על ידו היה היקף המשרה הרחב של האדם באותו מקום – 12 שעות ביממה, שישה ימים בשבוע – מה שמגדיל, לדידו, את הסיכויים שהמחלה התפתחה עקב תנאים אלה. טיעון חשוב אחר נוגע לכך שלא נמצאו גורמים סיכון אחרים להתפתחות המחלה, וכן העובדה כי אף אחד מבני משפחתו של אותו אדם לא סבל ממנה. בכך, נשלל למעשה הגורם הגנטי, שנהוג לחשוב שמגדיל במידה ניכרת את הסיכויים לחלות בפרקינסון.

לאחר מספר דיונים בבית הדין לעבודה, ביקשו בביטוח הלאומי לבחון שוב את פרטי המקרה, בהתבסס על הראיות אשר הובאו בפניהם במהלך הדיונים – בין השאר, חוות דעת נוירולוגית, העומדת על הקשר שבין תנאי העבודה למחלה. בסופו של דבר, הודיע בית הדין על החלטת הביטוח הלאומי לאשר את התביעה, כאמור, באופן תקדימי. החולה זכה לקבל קצבת נכות, על פי התנאים המוגדרים בחוק. לא מן הנמנע שדיונים עתידיים, על בסיס דומה, יביאו לתוצאה זהה.

פרקינסון הינה מחלה ניוונית, חשוכת מרפא, הפוגעת במערכת העצבים ובמיוחד במוח. סימניה הראשונים של המחלה יכולים להופיע בגיל 60 ומעלה בעקבות חוסר בנוירוטרנסמיטר הנקרא דופמין אם כי ידועים מקרים בהם הופעת המחלה התרחשה בגיל צעיר בעקבות בעיה גנטית בגן המייצר חלבון הנקרא פרקין. הערכה משוערת כי בישראל ישנם כ25,000 חולים הסובלים ממחלת הפרקינסון.

הגורמים למחלה

מחלת הפרקינסון מתפתחת בהדרגתיות לאורך השנים. בשלב הראשוני, מסיבה לא ידועה, נהרס חלק חשוב במוח הנקרא Substantial nigra – אזור זה אחראי על בקרת התנועה של המוח ועל שילוח פקודות למרכזי בקרה אחרים באמצעות הנוירוטרנסמיטור דופמין. ההרס מפסיק את ייצור הדופמין וכך נפסקת גם הבקרה על התנועה.

תסמיני המחלה

לעיתים לפני התפרצות המחלה ניתן לזהות סימנים כגון: עייפות מרובה, בעיות קלות של חוסר שיווי משקל, דיבור וכתב היד משתנים, בעיות זכרון קלות ושינויים במצבי הרוח. כמו כן, ניתן להבחין בנוקשות הגוף של החולה, בפניו חסרות ההבעה וקיפאון תנועתי לאורך זמן רב.

• השלב הראשוני – בשלב זה ניכרת נוקשות רבה של השרירים ושל הגוף. מצד אחד ישנו רעד אשר מקשה לשלוט על התנועות הרצוניות ומצד שני מופיעות תנועות בלתי רצוניות. קיימת פגיעה ביכולת הדיבור ויצירת תנועות בפנים. במקרים רבים נפגעות מערכות נוספות כמו מערכת העיכול ומערכת השתן עד כי לא קיימת שליטה על הסוגרים.
• השלב המתקדם – כל התסמינים שתוארו לעיל הולכים ומחמירים עד כי החולה אינו מסוגל לשלוט בתנועותיו ומנגד מתפרצות תנועות בלתי רצוניות. נוקשות גופו הופכת חמורה עד כי הוא אינו מסוגל ללכת, לדבר, לאכול ועוד.

זכויותיו של חולה פרקינסון ובני משפחתו

חולי הפרקינסון זקוקים לעזרה מרובה. קיימות מספר זכויות העומדות לרשותו של החולה:

• ביטוח לאומי – גמלת נכות כללית מטעם ביטוח לאומי המבטיחה תמיכה כלכלית עקב חוסר היכולת של החולה לפרנס את עצמו. במקרים בהם מחלת הפרקינסון נמצאת בשלביה המתקדמים והחולה זקוק לתמיכה והשגחה צמודה קיימת אפשרות לקבל קצבת סיעוד (אישור להעסיק מטפל סיעודי זר בבית) או קצבת שירותים מיוחדים.
• גמלת נכות מעבודה – חולי פרקינסון אשר נמצאו זכאים לקבלת "דמי פגיעה" מביטוח לאומי רשאים להגיש תביעה לביטוח לאומי ולמעסיקיהם במידה ונמצא קשר בין הופעת המחלה לבין מקום העבודה.
• גמלת ניידות – בעקבות המחלה חלה התדרדרות ביכולת הניידות. ביטוח לאומי מחליט על פי רמת הנכות את תחומי גמלת הניידות. ניתן לקבל הנחות בנסיעה בתחבורה הציבורית, תו נכה ופטור מלא או חלקי מתשלום המיסים בקניית רכב.
• מס הכנסה – פטור מלא מתשלומי מס הכנסה, כולל פטור מתשלומי מס הפנסיה, במקרים בהם קבע ביטוח לאומי כי חולה הפרקינסון בעל נכות של 90% .
• חברות הביטוח – בעלי ביטוח בריאות רשאים לקבל כיסוי כספי מחברות הביטוח בעקבות מחלתם הקשה וכן בעקבות אובדן כושר העבודה.