פרקינסון הוכרה כמחלת עבודה

פרקינסון הוכרה כמחלת עבודהבדרך כלל, כשחושבים על מחלות עבודה, עולים לנגד עינינו תרחישים כמו פגיעה בשלד ובשרירים, מחלות שונות בעור, פגיעה בכושר השמיעה, מחלות נשימה או אפילו סרטן. אלא שפסק דין תקדימי, שהתקבל לפני מספר חודשים בבית הדין לעבודה, משנה את חוקי המשחק, ולו מכיוון שהוא הראשון שהגדיר את הפרקינסון, אחת המחלות המורכבות ביותר הידועות כיום, כמחלת עבודה.

על התביעה, וטיעוני הנגד

התביעה האמורה הייתה של מנהל תחנת כוח במפעל "נילית" אשר במגדל העמק. האחרון טען כי עקב חשיפתו הממושכת, במסגרת עבודתו, לרעלים ולחומרים מסוכנים אחרים, התפתחה אצלו המחלה. אותו אדם, שהועסק באותו מקום מזה 34 שנה, לקה במחלה, ובעקבות כך הפסיק, לפני כחמש שנים, את עבודתו במפעל.

התסמינים הבריאותיים אשר התפתחו אצלו, פועל יוצא של המחלה, הם הפרעות מוטוריות, הפיכת שרירי הגוף לנוקשים, רעידות בלתי רצוניות ועוד. חשוב להדגיש, בנקודה הזו, שאחד המאפיינים של המחלה הוא שלא רק שאין לה מרפא, אלא גם שהסיבות המביאות לה אינן ידועות לאשורן. ועדיין, אחת ההנחות המרכזיות כיום היא שחשיפה ממושכת לרעלים, מסוגים שונים, עלולה להגביר את הסיכויים לחלות במחלה. זאת בדיוק הייתה הטענה של התובע.

החולה פנה למוסד הביטוח הלאומי, לצורך קבלת הפיצויים הנדרשים עקב מחלת עבודה, אך נענה בשלילה. הסיבה לכך היא שבאופן מסורתי, מוסד הביטוח הלאומי לא מכיר במחלות שנגרמו עקב נסיבות או תנאים במקום העבודה כמחלת מקצוע. "לא הוכח קיום אירוע תאונתי", נשלח לו במכתב בשלהי 2011, "מחלתך התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי שאינו קשור בתנאי העבודה". במילים אחרות, נטען כי אין קשר בין הפרקינסון לבין תנאי העבודה. ואכן, גם במקרים קודמים, בהם הוגשו תביעות להכרתה של הפרקינסון כמחלת עבודה, תשובת הביטוח הלאומי הייתה תמיד שלילית.

ההחלטה: פרקינסון מוכרת כמחלת עבודה

אולם, בכך לא תם הסיפור. האיש, באמצעות עורך דינו, פנה לבית הדין האזורי לעבודה בנצרת, וערער על החלטתו של המוסד לביטוח לאומי. אחד הטיעונים שהועלו על ידו היה היקף המשרה הרחב של האדם באותו מקום – 12 שעות ביממה, שישה ימים בשבוע – מה שמגדיל, לדידו, את הסיכויים שהמחלה התפתחה עקב תנאים אלה. טיעון חשוב אחר נוגע לכך שלא נמצאו גורמים סיכון אחרים להתפתחות המחלה, וכן העובדה כי אף אחד מבני משפחתו של אותו אדם לא סבל ממנה. בכך, נשלל למעשה הגורם הגנטי, שנהוג לחשוב שמגדיל במידה ניכרת את הסיכויים לחלות בפרקינסון.

לאחר מספר דיונים בבית הדין לעבודה, ביקשו בביטוח הלאומי לבחון שוב את פרטי המקרה, בהתבסס על הראיות אשר הובאו בפניהם במהלך הדיונים – בין השאר, חוות דעת נוירולוגית, העומדת על הקשר שבין תנאי העבודה למחלה. בסופו של דבר, הודיע בית הדין על החלטת הביטוח הלאומי לאשר את התביעה, כאמור, באופן תקדימי. החולה זכה לקבל קצבת נכות, על פי התנאים המוגדרים בחוק. לא מן הנמנע שדיונים עתידיים, על בסיס דומה, יביאו לתוצאה זהה.

דנה איתן זכויות רפואיות

דנה איתן זכויות רפואיות

דנה איתן, מייסדת ומנהלת המרכז לזכויות רפואיות. מנהלת פורומים מקצועיים, בונה השתלמויות ומשתתפת בכנסים. המרכז פתוח לכל אחד ואחת, מוזמנים לפנות אלינו.

כתבות נוספות:

התקשרו עכשיו! דילוג לתוכן