קיימות דרגות שונות לפריצת הדיסק:
- בלט דיסק – כאשר קליפת הדיסק נקרעת וישנה דחיפה של פנים הדיסק החוצה.
- בקע דיסק – כאשר נקרעת מרבית הקליפה העוטפת את הדיסק.
- פריצת דיסק – כאשר נקרעת לחלוטין קליפת הדיסק והוא פורץ החוצה. יחד עם פריצתו של הדיסק משתחררים כימיקלים הגורמים לדלקת ולנפיחות. הנפיחות נוגעת בתאי העצב וגורמת לכאב רב.
הגורמים לפריצת דיסק:
- שחיקה כללית של הגוף.
- ישיבה ממושכת.
- הרמת משאות כבדים בצורה לקויה ללא כיפוף הברכיים.
- משקל גוף עודף.
- עמידה ממושכת באופן לא תקין.
- ניוון של השרירים התומכים בעמוד השידרה עקב מחסור בפעילות גופנית.
- פעילות ספורטיבית קיצונית ללא הכנה מתאימה וחימום של שרירי הגוף.
- גורמים נוספים לפריצת דיסק
תסמינים
- כאב – הלחיצה על תאי העצב גורמת לכאבים חזקים וקשים. לחץ עצבי באזור הצוואר יכול להקרין כאב גם לאזור הכתפיים, הזרועות וכפות הידיים. לחץ עצבי באזור הגב התחתון יכול להקרין כאבים מן המפשעה ועד לכפות הרגליים.
- תחושות עקצוץ ונימלול או חוסר תחושה מקומי – מופיעים באותם מקומות בהם מתבטא הכאב וחומרתם רבה.
- איבוד שליטה על הסוגרים או חוסר תחושה באיבר המין – מצב חמור ביותר המצריך התערבות רפואית.
נזקי עבודה
פריצת דיסק יכולה להתרחש בעקבות תאונת עבודה או בעקבות חשיפה לתנאי עבודה "מזיקים". פריצת דיסק יכולה לגרום לאובדן כושר העבודה, לירידה בהכנסה החודשית ולקשיים בהתנהלות היומית. יכולים להופיע קשיים מהתחום האורתופדי כגון הגבלה בתנועה וכן קשיים מהתחום הנוירולוגי. אדם רשאי להגיש תביעה לביטוח לאומי ולמעביד שלו על מנת לקבל את זכויותיו המגיעות לו על פי חוק.
זכויות החולה ובני משפחתו
ביטוח לאומי לא הכיר בעבר בנכות הן על בסיס אורתופדי והן על בסיס נוירולוגי. ההכרה בנכות ניתנה רק על סמך החמור מבין השניים. פסק דין שהוציא לאחרונה בית הדין הארצי לעבודה (7.3.2011) שינה את פני הדברים וקבע כי חולים הסובלים מפריצת דיסק יכולים לקבל הכרה על בסיס שתי התופעות. בזכות חוק זה נכים אשר קיבלו הכרה רק על אחד משני הגורמים וסובלים גם מנכות אורתופדית וגם מנכות נוירולוגית רשאים להגיש בקשה לתיקון העוול שנעשה עימם. בהתאם להכרה באחוזי הנכות כך ניתנות הזכויות אשר כוללות בדרך כלל תשלום חודשי קבוע מביטוח לאומי (כגון קצבת נכות כללית), הנחות במוסדות הממשלה ובמשרדי העירייה השונים, הנחות בנסיעה בתחבורה הציבורית, בהתקנת קו בזק ועוד.