אדם אשר מגיש תביעה לביטוח לאומי לצורך הכרה בו כנכה, מוזמן בשלב הראשון לוועדה רפואית, בה יושבים רופאי המוסד ועורכים בדיקות רפואיות. במסגרת זו, האדם נבדק על ידי רופאים שונים על פי סוגי תלונותיו.
כל רופא בודק את הליקויים הרפואיים שישנם אל מול "ספר המבחנים" בו מצוינים אחוזי נכות שונים לגבי כל ליקוי רפואי שקיים. בסוף תהליך הבדיקות עורכים שקלול של כל אחוזי הליקויים שישנם ומגיעים לאחוזי נכות רפואית סופיים.
ביטוח לאומי מחלק את התובעים לקצבת נכות לשתי קבוצות: אנשים "משתכרים" (נשים וגברים) ו"עקרות בית" (נשים נשואות שאינן עובדות). לכל קבוצה יש הגדרות אחרות וגם קביעת אחוזי הנכות היא שונה.
כדי להמשיך הלאה בתהליך עד לקבלת קצבת נכות כללית, ה"משתכרים" צריכים לקבל לפחות 60% נכות רפואית או 40% (אחד מהליקויים חייב לעמוד על 25% לפחות) ו"עקרות בית" צריכות לקבל 50% לפחות של נכות.
תובעים לקצבת נכות שעוברים את סף האחוזים הנדרש, מקבלים זימון לבדיקה נוספת במכון להערכה תפקודית, שם נערכות בדיקות המתמקדות בקשר בין אחוזי הנכות לבין היכולת התפקודית, ונבדקת דרגת "אי כושר".
אחוזי הנכות הרפואית לא תמיד משפיעים על היכולת התפקודית. מי שקיבל אחוזי נכות רפואית גבוהים, לא בהכרח יקבל קצבת נכות גבוהה או שהוא לא יהיה זכאי לקבלה כלל. גם ההפך ייתכן. אדם שקיבל אחוזי נכות רפואית נמוכים יחסים (אך עוברים את הסף הנדרש) יכול לקבל קצבת נכות גבוהה.
גובה הקצבה נבדק לפי רמת ההשפעה של אחוזי הנכות הרפואית על אובדן כושר העבודה וההשתכרות. אדם שמגיע לבדיקות אלו צריך להוכיח שיכולת עבודתו נפגעה עקב אחוזי הנכות. עקרת בית צריכה להוכיח כי יכולת תפקודה במשק הבית נפגעה, גם היא מאותה סיבה.
בכל מקרה, כדי להיות זכאים לקצבת נכות, דרגת האי כושר של התובע צריכה לעמוד על 50% לפחות. כלומר, יכולת עבודתו או יכולת התפקוד במטלות הבית הצטמצמה ב-50% לפחות. דרגות האי כושר קובעות את גובה קצבת הנכות אותה התובעים יקבלו. קצבת נכות מלאה תינתן לאדם שאיבד 74% לפחות מכושר עבודתו.
קביעת אחוזי נכות לפי מחלות
כאמור מעלה, ביטוח לאומי בודק את המחלות ואת הליקויים הרפואיים של התובעים לפי "ספר המבחנים". יש מחלות וליקויים המוגדרים כקשים מאוד ואחוזי הנכות עבורם גבוהים, ויש כאלה שאינם קשים (גם אם הם תוצאה של מחלה קשה) ואחוזי הנכות עבורם נמוכים. לא כל אחוזי הנכות הרפואית גורמים לאדם למוגבלות בכושר עבודתו, כך שהם לא ישפיעו על דרגת האי כושר.
לא זו בלבד, אלא שישנם ב"ספר המבחנים" ליקויים שהוגדרו מראש כלא משפיעים על כושר העבודה וההשתכרות, והם נקראים "ליקויים מנופים", כלומר: הם לא נלקחים בחשבון בשקלול הליקויים יחד לצורך קביעת נכות כללית, אך הם בכל זאת מקבלים אחוזי נכות רפואית.
דוגמה לאחוזי נכות לפי מחלות
אדם קטוע רגל בפרק הירך, יקבל 80% נכות רפואית. אחוז זה כן ייכלל בשקלול לצורך קביעת קצבת נכות. אדם שעבר כריתת שתי צלעות בצד אחד של הגוף, יקבל 10% נכות רפואית. זהו ליקוי מנופה.
אחוזי הנכות מקנים גמלאות וקצבאות
אדם שקיבל אחוזי נכות רפואית שמשפיעים על כושר עבודתו והשתכרותו מקבל קצבת נכות כללית, אשר משתנה בהתאם לדרגת האי כושר שקיבל.
- במידה שאחוזי הנכות גורמים לדרגת אי כושר גבוהה, כלומר בשיעור של 74% ויותר, תינתן קצבת נכות מלאה.
- נכה שקיבל 74% דרגת אי כושר ושאחוזי הנכות הרפואית שלו עומדים על 50% לפחות, מקבל קצבה חודשית נוספת ("ק.ח.ן"), על פי אחוזי הנכות הרפואית.
- אדם שקיבל בין 60% ל-74% דרגת אי כושר, מקבל קצבת נכות חודשית חלקית בהתאם לדרגת האי כושר. לדוגמה: אם אדם קיבל דרגת אי כושר בגובה 60%, הוא זכאי לקצבת נכות בגובה של 60% מהקצבה המלאה.
