הכשלים והאתגרים המרכזיים:

• נסיגה מתמשכת בעקרונות השוויון והצדק החברתי עליהם מושתתת מדינת ישראל.
• פערים מתרחבים בקבלת שירותים בסיסיים של חינוך, בריאות, סיעוד ואף בטחון אישי – וכניסת עמותות, נדבנים או שירותים פרטיים לבעלי אמצעים לואקום שנוצר על-ידי הסתלקות המדינה מאחריותה.
• נסיגה ביכולות והישגי המדינה בתחומי המדע, ההנדסה, הרפואה, מדעי הרוח והתרבות ואובדן יכולות מדעיות עקב ירידה מתמשכת בהקצאת תקציבים לצרכים אלה.
• נסיגה מתמשכת של הפריפריה במקביל לעלייה מטאורית בעלויות המחיה והדיור במרכז.
• החובה לשמור על בטחון ישראל מפני איומים אסטרטגיים מתגברים תוך הקצאת משאבים ניכרים.
• עלייה מתמשכת בריכוזיות במשק ושליטת מספר משפחות מועט באחוז ניכר מהכלכלה ומקומות העבודה; סחף של העברת הנכסים במשק לגופים בודדים, שרק בידם האמצעים הפיננסיים המאפשרים להשתלט על נכסים חדשים.
• מגמות שליליות בכלכלה העולמית לרבות עליית מחירי הגלם והאנרגיה, התורמים להתפרצות מחודשת של האינפלציה בעולם ובארץ.

מדיניות:

סדרי עדיפות לאומיים:

ישראל חזקה דוגלת בהקצאת המשאבים הלאומיים והתקציביים לתחומים בהם מחויבת אחריות המדינה, ולתחומים בהם צפויה תרומה חברתית, כלכלית או סביבתית משמעותית, ובעיקר:

• חינוך מהגיל הרך ועד השלמת השכלה מקצועית או אקדמית בסיסית לכל.
• תחבורה ציבורית יעילה מהירה ואיכותית בדגש על מערכת הרכבות, כתנאי הכרחי לפיתוח הכלכלה, הקטנת זיהום האוויר, חיזוק הפריפריה וצמצום תאונות הדרכים.
• פיתוח התשתיות (מים, ביוב ואנרגיה בדגש על השקעות ירוקות וחוסכות משאבים).
• תמריצים כלכליים לחיזוק המסד הטכנולוגי, הרפואי, המדעי והתרבותי של מדינת ישראל במכוני המחקר ובאקדמיה.
• חיזוק מערכת אכיפת החוק תוך מלחמה באלימות ובפשיעה הכלכלית.
• חיזוק כוח האדם המקצועי האיכותי במגזר הציבורי.
• שיפור שירותי בריאות סיעוד ושיקום נכים ומוגבלים.
• השקעות ממוקדות בהקמת מעונות סטודנטים ובשיקום שכונות מצוקה לצורך הקלה על מצוקת המגורים לסטודנטים, צעירים ומשפחות קטנות (בשיתוף השקעות המגזר הפרטי).
• הקצאת משאבים הולמת לתרבות ולאמנות.
• שמירה על תקציב הביטחון והיערכות לשעת חירום באופן שייתן מענה הולם לאיומים הביטחוניים המתרחבים על ישראל ולסיכוני אסונות טבע ורעידות אדמה.

סולידריות חברתית והגברת השוויון:

• הקצאת התקציבים ומתן השירותים תתבצע באופן שוויוני ללא הבדל מגדר, גזע, דת או לאום.
• צמצום פערי השכר והגדלת התמריץ ליציאה לעבודה באמצעות מס הכנסה שלילי על המשכורות הנמוכות ביותר, הקטנת נטל מסי ההכנסה על השכבות הנמוכות והבינוניות והעלאת שיעור המס על הכנסות גבוהות במיוחד.
• הכשרה מקצועית הולמת לאנשים עם מוגבלויות.

מדיניות קצבאות וסעד:

• "ישראל חזקה" תפעל להחזרת האחריות של המדינה לטיפול בענייה, שיקום השכבות החלשות.
• תעדיף מתן שירותים ישירים על פני קצבאות אשר אינן מגיעות בהכרח ליעדן.

מדיניות תקציבית ומוניטרית:

• "ישראל חזקה" תנקוט במדיניות אחראית ושקולה המתחשבת ביעדי האינפלציה, הריבית, התעסוקה, התוצר, הקטנת החוב הלאומי והקטנת הגרעון המסחרי – בהתאם לסטנדרטים המקובלים בכלכלה מערבית מודרנית תוך התחשבות בתנאיה הייחודיים של ישראל.
• התקציב השנתי יוגדל בהתאם לשיעור הצמיחה במשק, ובכל מקרה לא יפחת הגידול משני שלישים משיעור הצמיחה.
• "ישראל חזקה" תומכת במדיניות המיסוי הירוק ובמדיניות הגדלת המיסוי על מוצרים מסוכנים ומזהמים, תוך הפחתת המיסוי על מוצרים ושירותים המועילים לחברה ולסביבה.
• יצירת וודאות רגולטורית למשקיעים, בפרט בסוגיות המחייבות השקעות לטווח ארוך כגון תשתיות ותחבורה.

הפרטה ומשאבים לאומיים:

• לא יופרטו שירותים חברתיים, מפעלים אסטרטגיים ומונופולים טבעיים.
• במיזמים לאומיים, תובטח אפשרות שילובן של חברות ישראליות קטנות ובינוניות.

מודרניזציה כלכלית ואמצעי עזר:

• תימשך הפעילות לשילוב ישראל בארגונים בינלאומיים כלכליים ואחרים כדוגמת ארגון ה– OECD ולהאיץ הסכמי סחר נוספים עם מדינות ידידותיות על מנת להרחיב את הסחר ביניהן למדינת ישראל.
• אכיפה תקיפה של החוקים הקיימים כנגד פשיעה כלכלית.
• הפחתת חסמים לסחר ולתיירות.
• "ישראל חזקה" מחויבת לפעול להרחבת זמינות המידע לאזרח ולתושב על חובותיהם וזכויותיהם, ולצמצום מנגנונים ציבוריים כפולים.
• הקטנת ריכוזיות הבנקים תוך שמירה על חוסנם הכלכלי.
• פעילות מדינית לביטול ויזת הכניסה לארה"ב, כמקובל לגבי מדינות שהן בנות בריתה המובהקות.
• ביצוע ההחלטה על הקמת רשות תקשורת לאומית.

לחץ כאן להורדת מצע המפלגה המלא