גמלת סיעוד מוענקת מטעם ביטוח לאומי לאנשים מוגבלים שעברו את גיל הפנסיה ועדיין גרים בביתם. בביטוח לאומי ישנן תקנות מפורשות בנוגע לסוגי המוגבלויות של האנשים הזכאים לגמלת סיעוד, כמו גם חוק סיעוד של מדינת ישראל.
מי שזכאי לה הם אנשים שאין ביכולתם לבצע באופן עצמאי את הפעולות הפשוטות ביותר, והם זקוקים לשם כך לעזרה בתחומי אכילה ושתייה, רחצה, הלבשה, ניידות בבית, קימה ושכיבה ושליטה על סוגרים. גם אנשים תשושי נפש שזקוקים לעזרה ולהשגחה צמודה, לשם שמירה על ביטחונם, זכאים לגמלת סיעוד.
גמלת סיעוד – הענקת מגוון שירותים סיעודיים
בראש ובראשונה, הגמלה מעניקה שעות טיפול שבועיות הניתנות על ידי מטפלת אישית שמגיעה לבתי האנשים. מספר שעות הטיפול נע בין עשר עד 15 שעות שבועיות, והן נקבעות לפי מצבם הבריאותי והתפקודי של הקשישים.
שירותים נוספים במסגרת גמלת סיעוד הם שהייה והשגחה במרכזי יום לקשיש, אספקת מוצרי ספיקה, משדרי מצוקה ושירותי כביסה. גמלת סיעוד מעניקה שירותים לצורך סיוע בתפקוד היומיומי, לצורך דאגה לקשיש ולצורך דאגה למשק הבית.
קריטריונים לקבלת גמלת סיעוד
כדי שקשישים יהיו זכאים לגמלת סיעוד הם צריכים לעמוד בחמישה קריטריונים:
תושבי ישראל שהגיעו לגיל הפנסיה – נשים מגיל שישים, גברים מגיל 65.
הקשישים ממשיכים להתגורר בביתם – ולא עברו למוסד סיעודי או לבית אבות.
הקשישים אינם מסוגלים לבצע באופן עצמאי את הפעולות היומיומיות – והם זקוקים לשם כך לסיוע מצד הזולת או להשגחה צמודה, מחשש לפגיעה עצמית כלשהי מצדם, בחייהם או בביטחונם.
ביטוח לאומי עורך "מבחן הכנסות" ובודק את הכנסותיהם של הקשישים – לפי תוצאות המבחן נקבע היקף גמלת הסיעוד.
הקשישים לא מקבלים קצבה ממשרד האוצר – שנועדה לטיפול אישי ולהשגחה, ולא גמלת שירותים מיוחדים מביטוח לאומי.
במידה שהקשישים הסיעודיים עונים על כל הקריטריונים, מגיעה לביתם אחות מביטוח לאומי שעורכת את "מבחן התלות" כדי להעריך את מידת התלות שלהם בזולת או את מידת ההשגחה לה הם זקוקים, ולמשך כמה זמן הם יזדקקו לכך.
הקשישים מתבקשים לבצע את הפעולות השונות, כפי שהם מבצעים אותן במהלך היומיום, ובהתאם למתרחש מתקבלת ההחלטה בדבר הזכאות לגמלת סיעוד – האם הם זכאים לקבלה, באיזה היקף ולכמה זמן. האם הגמלה תינתן לצמיתות או לתקופה זמנית.
דחיית הבקשה לגמלת סיעוד
המוסד לביטוח לאומי דוחה את הבקשה לגמלה בשני מקרים:
כאשר ברשות הקשישים הסיעודי יש סכום כסף שעובר את תקרת ההכנסות אותה קבע המוסד, הם יהיו זכאים רק למחצית המלגה או שהם לא יהיו זכאים לקבלה כלל. גובה ההכנסות נקבע לפי תוצאות "מבחן ההכנסות" שנערך לקשישים.
כאשר ב"מבחן התלות" נמצא כי הקשישים הסיעודיים אינם זקוקים לסיוע הזולת במידה מספקת לצורך ביצוע הפעולות היומיומיות או שהתגלה כי הם לא זקוקים כלל לסיוע צמוד או להשגחה, הם לא זכאים לקבל גמלת סיעוד.
ערעור על החלטת המוסד
הגשת ערעור
כשביטוח לאומי קבע כי הקשישים אינם זכאים לגמלת סיעוד או כאשר הוחלט על גמלה מופחתת מדי (בעיניי הקשישים), הם רשאים להגיש ערעור לבית הדין לעבודה עד שישה חודשים ממועד קבלת ההחלטה הראשונה. ניתן לערער על ההחלטה מספר פעמים.
הגשת בקשה חוזרת
כשביטוח לאומי דחה את הבקשה לגמלה, אך חלה החמרה במצבם של הקשישים (מבחינה בריאותית או תפקודית) הם רשאים לפנות בשנית אל המוסד ולבקש להיבדק שוב בנוגע למצבם. על הקשישים הסיעודיים להוכיח בעזרת אישורים רפואיים כי אכן חלה החמרה במצב.
