שמירת הריון – התנאים למיצוי זכויות רפואיות

הריון

נשים הרות שעובדות ונאלצת להיעדר מעבודתן בשל סכנה רפואית ממשית שעלולה להיות להן או לעוברן, והיא נובעת מההיריון עצמו, מסוג העבודה, מהדרך בה הן עובדות או ממקום העבודה, זכאיות לקבל גמלה לשמירת הריון מביטוח לאומי.

הגמלה ניתנת כאשר מקום העבודה לא מצא עבורן שום תפקיד אחר שמתאים למצבן הרפואי, ולכן הן נאלצות להישאר בביתן. גמלת שמירת היריון מפצה נשים הרות על אותה התקופה בה הן שהו בשמירת היריון.

זכאות לגמלה לשמירת הריון

  • נשים הרות תושבות ישראל.
  • נשים שעובדות כעצמאיות או כשכירות ושולמו בעבורן דמי ביטוח לאומי בתקופה של שישה חודשים לפחות מתוך 14 בטרם אותו יום בו נקבע שהן זקוקות לשמירת היריון ובו הפסיקו את עבודתן.
  • נשים שיש בידן אישור רפואי חתום על ידי רופא לענייני נשים ולידה המעיד כי קיים צורך בשמירת היריון.
  • נשים שאינן מקבלות תשלום בעבור שמירת היריון מכל מוסד אחר.
  • התקופה הראשונה של שמירת ההיריון לא תהיה פחות מ-30 ימים. אם הייתה הפסקה, כל תקופה נוספת בה נדרשת שמירת היריון תהיה לפחות 14 ימים.

גובה הגמלה

גובה גמלה לשמירת היריון בעבור כל יום הוא הסכום הנמוך מבין השניים הבאים (נכון ל-1 בינואר 2012): הסכום הבסיסי לצורך חישוב קצבאות (בחודש) מחולק ב-30, כלומר 282.50 שקלים עבור כל יום; ושכר הנשים ההרות שחייב בדמי ביטוח בשלושת החודשים בטרם שמירת ההיריון מחולק ב-90.

על הסכומים המצוינים משלמות הנשים תוספת יוקר ומנוכים מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי בריאות. גמלת שמירת ההיריון מועברת לחשבון הבנק של הנשים בעבור כל התקופה בה הן שהו בשמירת הריון, התקופה הראשונה (אם היא הייתה במשך 30 ימים רצופים לפחות) ועבור כל תקופה נוספת של שמירת היריון (אם הייתה 14 ימים רצופים). כספי הגמלה מועברים לחשבון ב-20 בחודש על החודש הקודם.

תקופת הזכאות המקסימלית לגמלה

נשים שקיבלו גמלה לשמירת היריון ל-30 ימים רצופים או יותר, אולם הן נזקקות לשמירת היריון נוספת לאחר מכן, תקבלנה גמלה נוספת על התקופה השנייה (תקופה אחת או כמה תקופות), אך ורק אם הן היו בשמירת היריון במשך 14 ימים לפחות בכל ההיריון.

נשים שמעוניינות בגמלת שמירת היריון נוספת ייגשו למוסד לביטוח לאומי עם אישור לגמלה זו, כאשר רופא נשים ולידה מאשר כי הן זכאיות לשהות בשמירת היריון למשך תקופה נוספת. את טופס האישור הרפואי יש למסור עד 12 חודשים מתחילת התקופה הנוספת של שמירת ההיריון.

אופן הגשת התביעה

נשים שמעוניינות בגמלה מגישות את התביעה בטופס מיוחד לגמלה לשמירת היריון, אחרי שחלפו 30 ימים בהם הן היו בשמירת היריון. עליהן לצרף אישור רפואי חתום אודות שמירת היריון, על ידי רופאמאיין במסמכים נשים המומחה ולידה.

נשים שכירות

המעסיקים צריכים לאשר בטופס כתוב את הפרטים אודות תקופת עבודתן במקום ואודות השכר בעשרת החודשים בהם הנשים עבדו לפני שמירת ההיריון. נשים שמועסקות בכמה מקומות עבודה צריכות להגיש אישור מכל מעסיק בנפרד.

נשים בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי

אל טופס התביעה לגמלה לשמירת היריון יצרפו הנשים את התקופה בה ההכשרה המקצועית או השיקום המקצועי שילמו בעבורן את דמי הביטוח, אישור ממשרד הבריאות או ממשרד התעשייה על מקום ההכשרה או על מקום השיקום שבהם היו לפני שמירת ההיריון ואת משך התקופה.

נשים עצמאיות – בעת מילוי טופס התביעה לגמלה לשמירת היריון עליהן לציין את שם סניף ביטוח לאומי אליו הן מעבירות את כספי דמי הביטוח.

ראו גם:

אבחנה בין דמי לידה וקצבת לידה

מהי קצבת לידה?

משרד עו״ד הראל יטיב

אנו מתמקדים בסיוע לאנשים במיצוי זכויותיהם מהביטוח הלאומי. כולל ייעוץ מקצועי, סיוע במילוי טפסים וניהול הליכים מול הביטוח הלאומי. הצוות שלנו מורכב ממומחים בתחום הביטוח הלאומי, שיודעים להתמודד עם מגוון רחב של סיטואציות ולהביא לתוצאות מיטביות ללקוחותינו.

התקשרו עכשיו!
מעוניינים שנחזור אליכם? השאירו פרטים!